17 בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לֶךְ אֵל הַיוֹם וְיִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל: וְהָיָה לָךְ לְמֵשִׁיב נָפֶשׁט וּלְכָלכָּל אֶת־שְׁבָתֵךְ כִּי כַלָּתֵךְ אֲשֶׁר־אֲהֵבָתֵךְ :לְדַתּוּ אֲשֶׁר־הִיא טוֹבָה לָךְ מְשִׁבְעָה בְּנֶים : ותקח נעמי את הילד ותשתהו בחיקה ותהי־לוֹ 16 לְאֹמֶנֶת : וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְׁכֵנוֹת שָׁם לֵאמר ילד-17 בֶּן לְנָעָמִי וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ עוֹרֵד הוּא אֲבִי־יִשִׁי אֲבִי דָיִךְ : וְאַלֶה תּוֹלְדוֹת פֿרֶץ פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת־18 חֶצְרְוֹן: וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת־לָם וְרָם הוֹלִיד אֶת־19 עַמִּינָדָב : וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת־נַחְשׁוֹן וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת־שַׁלְמָה : וְשַׁלְמוֹן הוֹלִיד אֶת־בֿע a1 וּבְעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד : וְעוֹבֵד הוֹלִיד אֶת־יִשָׁי 28 וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת־דָּוִד : 19 חזק תם ונשלם ספר רות - תהלה לצור מוציאנו מעבדות לחרות סכום הפסוקים של ספר רות שמונים וחמשם וסימנו סורה שבה פה פלוני אלמוני • וחציו ותאמר רות המואביה. גם כי אמר אלי: redeem it besides thee; and I am after thee. And he said, I will redeem it. 5 Then said Boaz, What day thou buyest the field of the hand of Naomi, thou must buy it also of Ruth the Moabitess, the wife of the dead, to raise up the naine of the dead upon his inheritance. 6 And the kinsman said, I cannot redeem it for myself, lest I mar mine own inheritance: redeem thou my right to thyself; for I cannot redeem it. 7 Now this was the manner in former time in Israel, concerning redeeming and concerning changing, for to confirm all things; A man plucked off his shoe, and gave it to his neighbour: and this was a testimony in Israel. 8 Therefore the kinsman said unto Boaz, Buy it for thee: So he drew off his shoe. 9 And Boaz said unto the elders, and unto all the people, Ye are witnesses this day that I have bought all that was Elimelech's, and all that was Chilion's and Mahlon's, of the hand of Naomi. 10 Moreover, Ruth the Moabitess, the wife of Mahlon, have I purchased to be my wife, to raise up the name of the dead upon his inher itance, that the name of the dead be not cut off from among his brethren, and from the gate of his place: ye are witness this day. 11 And all the people that were in the gate, and the elders, said, We are wit nesses. The LORD make the woman that is come into thine house like Rachel and like Leah, which two did build the house of Israel: and do thou worthily in Ephrath, and be famous in Bethlehem; 12 And let thy house be like the house of Pharez, (whom Tamar bare unto Judah,) of the seed which the LORD shall give thee of this young woman. 13 So Boaz took Ruth, and she was his wife: and, when he went in unto her, the LORD gave her concep tion, and she bare a son. 14 And the women said unto Naomi, Blessed be the * Heb. Proclaim thy name. are אֵין זוּלָתְךָ לִגְאוֹל וְאָנֹכִי אַחֲרֶיךָ וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֶגְאָל : וַיֹּאמֶר בֹעַז בְּיוֹם קְנָוֹתְךָ הַשָּׂדֶה מִידָה נָעָמִי וּמֵאֵת רְוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֵשֶׁת־הַמֶּת קָנִיתִי לְהָקִים שֵׁם־הַמֶּת עַל־נַחֲלָתְוֹ: וַיֹּאמֶר הַכֹּאֵל לְא 6 יתיר י אוּכל לגאול־לִי בֶּן־אַשְׁחִית אֶת־נַחֲלָתִי בְּאַל־ לִךְ אַתָּה אֶת־בְּאַלְתִּי כִּי לֹא-אוּכַל לִגְאוֹל : וְלֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל־הַבְּאלֶה עַל־הַתְּמוּרָהן לקים כָּל־דָּבָר שֶׁלף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרעהוּ וְזאת הַתְּעוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר הַאֶל לְבַעַז קְנֵה־8 לֶךְ וַיִּשְׁלַף נָעֶלְוֹ : וַיֹּאמֶר בֹעַז לַזְקֵנִים וְכָל־הָעָם 19 עדים אַתֶּם הַיּוֹם בִּיקָנִיתִי אֶת־כָּל־אֲשֶׁר לֶאֱלִימֶלֶךְ וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר לְבָלִיוֹן וּמַחְלִוֹן מִיַד נְעָמִי : וְם י אֶת־רַוּת הַמְוֹאֲבִיָּה אֵשֶׁת מַחְלוֹן קָנִיתִי לִי לְאִשָׁה לְהָקִים שֵׁם־הַמֵת עַל־נַחֲלָתו וְלֹא־יִכָּרֶת שֶׁס־ הַמַת מֵעִם אֶחָיו וּמִשֵׁעַר מְקוֹמוֹ עֶדִים אַתֶּם הַיּוֹם : וַיֹּאמְרוּ כָּל־הָעָם אֲשֶׁר־בַּשַׁעַר וְהַזְקֵנִים עֶדִים יִתֵּן יְהוָה אֶת־הָאִשָּׁה הַבְּאֵה אֶל־בֵּיתֵךְ בְּרָחֵל יוּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנָוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל וַעֲשֶׂה־חֵיל בְּאֶפְלָתָה וּקְרָא־שָׁם בְּבֵית לֶחֶם וִיהִי בֵיתְךְ : כָּבֵית אֱרֶץ אֲשֶׁר־יָלְדָה תָמָר לִיהוּדָה מִן־הַרע אֲשֶׁר יִתֵּן יְהוָה לִךְ מִן־הַנַּעֲרָה הַזְאת : וַיְקַח בְּעַזר אֶת־רוּת וַתְּהִי־לוֹ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּתֵּן יְהוָה לָה הֵרָיוֹן וַתֵּלֶד בֵּן: וַתּאמַרְנָה הַנָּשִׁים אֶל-נְעָמִי e: מס fear not; I will do to thee all, he me; for he said to me, Go that thou requirest: for all the not empty unto thy mothercity of my people doth know in-law. that thou art a virtuous woman. 12 And now, it is true that I am thy near kinsman: howbeit, there is a kinsman nearer than I. 13 Tarry this night, and it shall be in the morning, that if he will perform unto thee the part of a kinsman, well; let him do the kinsman's part: but if he will not do the part of a kinsman to thee, then will I do the part of a kinsman to thee, as the LORD liveth; lie down until the morning. 14 And she lay at his feet until the morning; and she rose up before one could know another. And he said, Let it not be known that a woman came into the floor. 15 Also he said, Bring the vail that thou hast upon thee, and hold it. And when she held it, he measured six measures of barley, and laid it on her: and she went into the city. 16 And when she came to her mother-in-law, she said, Who art thou, my daughter? And she told her all that the man had done to her. 17 And she said, These six measures of barley gave 18 Then said she, Sit still, my daughter, until thou know how the matter will fall: for the man will not be in rest, until he have finished the thing this day. CHAP. IV. 1 Boax calleth into judgment the next Kinsman : 6 He refusing the Redemption, 10 Boaz marrieth Ruth. THEN went Boaz up to the gate, and set him down there: and, behold, the kinsman, of whom Boaz spake, came by: unto whom he said, Ho, such-a-one! turn aside, sit down here. And he turned aside, and sat down. 2 And he took ten men of the elders of the city, and said, Sit ye down here. And they sat down. 3 And he said unto the kinsman, Naomi, that is come again out of the country of Moab, selleth a parcel of land, which was our brother Elimelech's: 4 And I thought to advertise thee, saying, Buy it before the inhabitants, and before the elders of my people. If thou wilt redeem it, redeem it; but if thou wilt not redeem it, then tell me, that I may know: for there is none to 12 נתיב ולא 3 ו יתירה תִּירְאִי כָּל אֲשֶׁר־תּאמְרִי אֶעֶשֶׂה־לָּךְ בִּי יוֹדֵעַ כָּל־שַׁעַר עַמִּי כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ : וְעַתָּה כִּי אָמְנָם 12 ,קרבת כִּי אם אֵל אָנֹכִי וְגַם יֵשׁ בְּאֶל קָרוֹב מִמֶּנִי : לינִי 3 הַלַיְלָה וְהָיָה בַבּקֶר אִם־יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל וְאִם־ לא יַחְפֶץ לְגָאָלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי־יְהוָה שִׁבְבִי חסרי עַד־־הַבּקֶר: וַתִּשְׁכַּב מַרְגְּלוֹתָו עַד־־הַבּקֶר14 וַתָּקָם בְּטֶרֶם יַכִּיר אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וַיֹּאמֶר אַל־ וְיָדַע כִּי-בָאָה הָאִשָּׁה הַגְּרֶן : וַיֹּאמֶר הָבִי הַמִּטְפַּחַת טו אֲשֶׁר־עָלַיִךְ וְאֶחֲזִי בָהּ וַיֹּאחֶז בָּהּ וַיָּמָד שֵׁשׁ־ שְׁערִים וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ וַיָּבא הָעִיר : וַתָּבוֹא אֶל־16 חֲמוֹתָהּ וַתֹּאמֶר מִי־אָתְּ בִּתִּי וַתִּגֶד־לָהּ אֶת כָּל־ אֲשֶׁר עָשָׂה לָה הָאִישׁ: וַתֹּאמֶר שֵׁשׁ־הַשְׁערִים 17 אלי קרי הָאלֶה נָתַן לִי כִּי אָמַר* אַל־תָּבוֹאִי רֵיָקֶם אֶל־ חֲמוֹתֵךְ : וַתֹּאמֶר שְׁבֵי בָתִּי עַד אֲשֶׁר תַּרְשִׁין 18 אֵיךְ יִפּל דָּבָר כִּי לֹא יִשְׁקֹט הָאִישׁ כִּי־אִם־כִּלָּה ד הַדָּבָר הַיוֹם: וּבֹעַז עָלֶה הַשַׁעַר וַיֵּשֶׁב שָׁם וְהִנֵּה 1 הַגּוֹאֵל עֹבֵר אֲשֶׁר דִּבֶּר־נֹעַן וַיְאמֶר סִוּרָה שְׁבָה־ פּה בְּלֹנֵי אַלְמֹנִי וַיָּסָר וַיִּשְׁב : וַיִּקַח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים 9 מִוּקְנֵי הָעִיר וַיֹּאמֶר שְׁבוּ־פה וַיִּשְׁבוּ : וַיֹּאמֶר לַנֹאַל3 חֶלְקֶת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר לְאָחִינוּ לֶאֱלִימֶלֶךְ מָכְרָה נְעָמִי הִשָׁבָה מִשְׂדֵה מוֹאָב : וַאֲנִי אָמַרְתִּי אֶגְלֶה אָזְנְךְ לֵאמֹר קְנֵה נֶגֶד הַיֹּשְׁבִים וְנֶגֶד אסי ארעה תִּגְאַל גְּאָל וְאִם־לֹא יִגְאַל הַגִּידָה לִי וְאֵדְעָא כִּי 17 לא כתיב 18 קלי |